כרטיס ביקור

בסיום פגישה שהייתה לי לפני כמה ימים נתבקשתי לתת כרטיס ביקור: "תן לי כרטיס שלך, אהיה איתך בקשר בקרוב." הפגישה היתה טובה, ההזדמנות מצויינת. אך לא היה לי כרטיס לתת לו. כן, כן. אני, המעצב הגרפי שזה העיסוק שלו (עיצוב לדפוס במשרה מלאה וכל מה שקשור מסביב), ואין לי כרטיס ביקור. הדבר שמצחיק עוד יותר, ושהוצף אצלי פתאום עקב המקרה, היה שבאמת עד אותו הרגע לא חשבתי לעשות כרטיסי ביקור. "אהההממממ, לא הבאתי איתי לפגישה, כי מיהרתי. מצטער. אני אשלח לך מייל עם כל הפרטים שלי." הבחור הסתכל עלי מוזר קצת, התעשת ואמר: "בסדר אין בעיה." נפרדנו.
באוטו, בראש כבר מתבשל לי על אש קטנה עיצוב לכרטיס. רק לא לחשוב על הפאדיחה בפגישה. כעבור שבוע, העיצוב כבר הפך לכרטיס, 300 גר' הדפסת אינדיגו דו צדדית, למינציה מט, ולכה סלקטיבית על הכיתוב, רק על צד העברית, כדי שלא ייצא ממש יקר. והרי התוצאות: (תשפטו בעצמכם..)