לפעמים אני תופס את עצמי  מדבר ללקוחות שלי במושגים  שאולי בשבילי הם בסיסיים, אך עם עוד שנייה של מחשבה אני מבין (לבד בדרך כלל..) ש: "איך לעזאזל הוא אמור להבין את המשפט שיצא לי מהפה כרגע??"

אז הנה לכם מונולוג סתום, ופירוש של  רוב המונחים הסתומים לכם בודאי, לאחר מכן (לרובכם, הקוראים בבלוג, שלא באים דווקא מעולם העיצוב הגרפי):

"תצטרך לסגור לי את הטקסט ב-וקטור, convert to shape, ולא ברסטר, כי זה עושה לי נקודות של K מסביב ל- לסטרוק. למה?? ככה זה ב- D.C. אצלנו."  "זה לא טוב לך? אין בעיה, לך לפרינט שמחזיק אינדיגו. סורי."  "ואת כל האילוסטרציות ב- 300 PPI. לא פחות."  "עם קרופ מארקס נכנסים 0.2 מילימטר. ותשים לב לסטרוק שלא ייצא חזק מדי, ושהצבעים בפנטון נכונים. קובץ PS? אני אישית מעדיף ריפ של PDF . כן, אחי, שריטה שלי, ושל כל XEROX.

פירוש

"וקטורי" ו"רסטר":

קובץ "וקטורי" הוא בד"כ ממשפחת הקבצים שנעשו באדובי אילוסטרייטור ולא באדובי פוטושופ שמעבד תמונה ב"רסטר". יש הרבה מתח בין 2 השיטות כאשר השיטה הראשונה לא מושפעת מגודל קובץ ומתאימה להפקות דפוס במכונות שתומכות ב"פוסט סקריפט" (PS) השפה שאדובי המציאה בשיתוף עם חברת אפל, שבזמנו היווה פריצת דרך בכל מה שקשור להפקות דפוס שולחניות. ולא שקבצי פוטושופ הם לא טובים לדפוס: להיפך- אם ההפקה היא עם הרבה תמונות- הגרפיקאים מעבדים את התמונות בפוטושופ, אבל לאחר מכן מסדרים את הקומפוזיציה לא בהכרח רק שם.

convert to shape זה בעצם הטמעת טקסט לצורה, כך שאם אין לבית הדפוס את הפונט שהשתמשו בו בעיצוב, הטקסט עדיין יישב בצורה תקינה בקומפוזיציה.

CMYK:

ראשי תיבות של 4 הצבעים הבסיסיים לדפוס:

K מייצג את השחור.

C מייצג את ה"CYAN" שאחוזים גבוהים ממנו נותנים גווני כחול,

M מייצג את ה"MAGENTA" שאחוזים גבוהים ממנו בתוספת צהוב נותנים גווני אדום,

Y מייצג את ה "YELLOW", צהוב כמובן.

XEROX  D.C. 5000:

מכונת דפוס דיגיטלי מהירה. הפקות הדפוס בשנים האחרונות הפכו ליותר קלים עם המכונות החדשות, כאשר כל קדם הדפוס הוא דיגיטלי (ומכאן כנראה השם השתרש: אין בעצם עבודה מול לוחות כימיים ותיקוני הצבע הפכו לקלים:  ה"פרופים", שזה אישור הצבעים, מתבצעים על המכונות הזריזות הללו שגם מדוייקות להפליא וגם, כאמור מאוד מהירות.). כמובן שעדיין להפקות גדולות (בד"כ-החל מאלף יחידות לרבע גיליון ומעלה) שווה ללכת לדפוס שמחזיק מכונות "אופסט" שכמובן גם התפתחו במהלך השנים, אבל עדיין סביר להניח שתעמוד בצד מכונה דיגיטלית קטנה של זירוקס או HP , ככה, לגיבוי..

300 PPI או DPI. :

רזולוציית הדפסה סטנדרטית. את יחידות המניה של הרזולוציה אנו סופרים בשטח: כמה נקודות בריבוע יש לנו בסנטימטר או באינטש: dotpoint per inch או בקיצור  PPIDPI. רזולוציה למסכיםאינטרנט היא בד"כ 72 או 96 DPI.

קרופ מארקס (Crop Marks):

סימני חיתוך ל"דפס" שהוא האיש המבצע בפועל את ההדפסה. אם ההדפסה היא לדוג' A4, אזי הגודל של הרקע בקובץ צריך להיות קצת יותר גדול, עם כניסה של צלבים קטנים בצבע מנוגד לרקע בד"כ, לתוך העיצוב, בדיוק בגבולות ה- A4. ככה שיהיה צבע עד הגבולות הרצויים.

פנטון

סטנדרט של צבעים, עם מספר קטלוגי גלובלי. ערכי צבע בכל המכונות אמורות לספק תוצאות זהות, (אם המכונה מכויילת כמו שצריך..) עם שימוש בפנטון. דוגמא לשימוש טריויילי בפנטון: לוגו של חברה מורכב בד"כ לאחר מספר הדפסות ואישורים מצבע פנטון קבוע. זהו דבר נפלא, אבל צריך לזכור: ופה זה לא פשוט. הצבעים של המסך וצבעי הדפוס אינם זהים. במקרה הטוב הם דומים מאוד (מסך יקר). למה? צבעי המסך עובדים על הפרדה בסיסית של 3 צבעים (Red,Green,blue) בשונה מה-CMYK מלמעלה. אז תמיד כשמעצבים לפרינט, כדאי להחזיק פנטונים מדפסים על הנייר הרלונטי (גם חשוב מאוד: הופעה של צהוב, לדוג' אינה זהה בשני סוגי נייר!) כדי שלא נגיע אח"כ ל"פרופ" 10 פעמים.