חייב לבנות אתר..

פתאום, בא לך הרעיון "ההזוי" מבחינתך, של בניית אתר -וזאת לאחר
שקיבלת כבר הרבה הערות מצד הקולגות, הלקוחות ואפילו משרד יח"צ
שפנו אליך, בנוסח המזלזל הבא: "מה, אתה לא מתבייש שאין לך עוד
אתר אינטרנט נורמאלי??" ואתה, כאחד ש"לא מתחבר" -בלשון המעטה –
לכל מה שיש עליו יותר מכפתור On – Off, מנסה להתעלם. לאחר
שזרם של ההערות, המזלזלות יש לומר, ממשיך וגם גובר, היית חייב
לעשות משהו בנדון…

"מה זאת אומרת? יש לי אתר." אתה מנסה להתגונן -ממה שנראה כעוד גל כזה של הערות עם שפה טכנית מרתיעה- ולדחוק את הרעיון ההזוי לסוף תור המטלות הרבות, (באמת!), שלך כבעל עסק (רוחי, בטח רוחי!!).
"האתר המצ'וקמק שקיבלת מתנה מדפי זהב?? פחחח. אך תצחיק אותי. אני מתכוון לאתר נורמאלי, עם מערכת לניהול תוכן. אתר שייצור באזז, כן, כן אתר עם תגובות, ועם קישור לדף מעריצים בפייסבוק." אומר הנודניק התורך- הפעם זה הבן שלך -שאמור להיות בצד שלך, עלק.
"אה, עוד אין לי. ואני באמת לא מבין למה אני צריך את זה." -ופתאום הקול הפנימי שלך נדחף לשיחה, ואומר בין השורות: " נו, יוסי! בשביל זה שילמת לו לאוניברסיטה!! מה לעשות, הוא יודע מה הולך היום, בטח יותר ממך, יא חתייאר שכמוך… תן לו להביע דעה!"
"אתה מאבד לקוחות פוטנציאליים כל יום. מה, אתה עוד לא יודע איפה כל הצעירים? הם בפייסבוק!.. מאיפה נחתת עכשיו?? מהירח???", הוא ממשיך הבן שלך, לא יודע לעזוב כשצריך.  "מה לעשות? עוד פעם הקול הפנימי שלך מתערב, זה עכשיו ממש 2 על 1 לא הוגן, תמיד הוא צודק, הבן שלך (את זה הוא לקח מאמא שלו..)

"טוב" אתה אומר לו. "איך קוראים למה שדני עושה, למקצוע החדש שלו? וובמסטר??" סדר לי איתו פגישה בבקשה"