מה שנראה טוב באינטרנט, לא בהכרך ייראה טוב על הדף המודפס, ולהיפך. האמת היא, שהרוב המוחלט של דפי האינטרנט לא נבנו כך שיהיו מתאימים להדפסה וחבל. לפעמים רוצים להמשיך את הקריאה מהדף המודפס- במיוחד כאשר יש הרבה טקסט לקרוא. זאת ועוד: עיצוב לדפוס שונה מהותית מעיצוב לאינטרנט, מכמה סיבות. אחת הסיבות העיקריות היא העובדה שמסכים, מה לעשות, שונים בתכלית מנייר מודפס.
כמה מילים על התכנון הקומפוזיטיבי למסכים ולדפוס, וההקבלה ביניהם.
ראשית, נבהיר כמה נקודות בעניין השוני בין שתי המדיות:
1. הנייר מחזיר לנו אור מגוף התאורה שמתחתיו אנו נמצאים (פלורוסנט, נורת להט ואפילו שמש) לכן אם אין אור לא נראה את הדפוס. מסך, לעומת זאת, בכל צורותיו מאיר לנו ממש– הוא גוף תאורה בעצמו. לפיכך, האור שמוקרן מהמסך, שונה בתכלית מאור שמגיע בהחזרה מדף.
2.שיטת הצבעים בקבצי ההדפסה שונה משיטת הצבעים שמסך מציג: בדפוס שיטת הפרדת הצבעים היא CMYK, במסכים, שיטת הפרדת הצבעים היא RGB. ההבדל נובע מכך שה- CMYK זה ערך צבע אמיתי (כמו טמבור, לצורך העניין..), בעוד ש ה- RGB זה "סינון" האור במסך. נגזר מכך עומק הצבעים: בדפוס יש הרבה יותר גוונים, ושיטת התצוגה שם משתנה למשהו פיזי. העיצוב לא נשאר במחשב: גם קובץ דפוס שסגור ל-CMYK, המחשב מציג אותו עם חומרת RGB.
3. ולבסוף- דינמיות מול סטטיות: בשנים האחרונות רוב האתרים הם "דינאמיים": הכוונה על הקומפוזיציות שמשתנות עקב ריבוי גדלי המסך שיש היום בשוק. דוגמא מצויינת לעניין, זה הממשקים שאתה יכול ידנית (!!!) לשנות בעמוד: גרור ושחרר איפה שתרצה. עוד לא ניסיתם את igoogle ?!? כדאי מאוד. (באיי גוגל- ולא, זה לא שיתוף פעולה עם אפל– אפשר לגרור חלונות ממש כמו בשולחן העבודה במערכת ההפעלה!)
במאמר מוסגר אציין את נושא איכות הסביבה, בעיקר כי אני רואה את כמויות הנייר האדירות (בדפוס קוראים לו בכינוי הממש לא מחמיא "פחת") הנזרקות מדי יום בדפוס. מכירים את התגית הזאת?
הרבה אנשים מוסיפים אותה לאחרונה למיילים היוצאים שלהם. התוצאה הרצויה של הארגון החשוב הזה היא לצמצם את כמות ההדפסות, ובכך לתרום לאיכות הסביבה.
מה כל זה אומר לנו לעניין התכנון הקומפוזיטיבי?
אני אישית אוהב עיצובי קומפוזיציות אינטרנטיות עם קריצה לדפוס. קורה לעיתים קרובות שמעצבים גרפיים נותנים לעצמם דרור בעיצוב לאינטרנט הרבה יותר מאשר עיצוב לדפוס, ואולי זה כי אין באמת "חוקים שאינם כתובים" כמו בדפוס. אך ישנם כללים שאם נלך לפיהם, הקומפוזיציה תהיה בצורה טבעית, יותר מסודרת. אני אישית ממליץ על עיצוב הטורים, כפי שמציע אתר "גריד 960". שיטת עיצוב הטורים הינו קלאסי לקומפוזיציה מודפסת, ש"המירו" אותה למסך האינטרנטי. שימו לב שרוב הדוגמאות באתר היו יכולות להיות בקלות קומפוזיציית עיצוב מודפס. העיקרון המנחה בשיטה הזאת הוא עיקרון הטורים. כך העין לא הולכת לאיבוד, כי שורות הטקסט קצרות. רואים את השיטה הזאת בכל מגאזין או עיתון: רוחב העמוד הוא גדול , אך טור הקריאה לא יותר מכמה סנטימטר. (כנראה שהמונח "בעל טור" בעיתון השתרש מהעניין..).
בנוסף, רוב הטקסט הרץ באינטרנט הוא עם פונט "סנס סריפי", לרוב פונטים סטנדרטיים כמו "אריאל" או "טהומה" שלא תורמים לקלות קריאת טקסט רץ. בשונה מדפוס, ששם נקבע בזמנו, שהפונטים הסריפיים הם הפונטים היותר קלים לקריאת טקסט רץ, כדוגמת "טיימס ניו רומן" (ברירת המחדל ברוב תוכנות עיבוד התמלילים, כדוגמת מייקרוסופט וורד). טוב עשו בוורדפרס, ובגרסאותיהם האחרונות חוזרים לימי האינטרנט הראשונים (או- לברירות מחדל של אינטרנט אקספלורר גירסא 4..) ומציבים את הפונטים הסריפיים שוב במרכז הבמה, מין רטרו שכזה..
תגובות אחרונות